קרן דן דוד · 2026 · הוקרן בטקס הפרס ועלה לרשתות

על אנדרו ליפמן, ועל ציד שאף צד לא היה מצליח בו לבד.

מחווה בת שלוש דקות להיסטוריון של חופי אמריקה בימי ההתיישבות הראשונים. ארבעים שנה ניסו המתיישבים לצוד לווייתנים ונכשלו, עד שמתיישבי לונג איילנד התחילו לעבוד עם שכניהם, בני המונטוקט, הקורצ'וג והשינקוק.

לקוח
קרן דן דוד
זוכה הפרס
פרופ' אנדרו ליפמן (Andrew Lipman), ברנרד קולג'
בימוי
דניאלה קופלר
אנימציה
אורן חן
שנה
2026
סוג
סרט לטקס
הנושא

אנדרו ליפמן הוא פרופסור להיסטוריה בברנרד קולג', וחוקר את ראשית אמריקה ואת העולם האטלנטי. ספרו הראשון, The Saltwater Frontier: Indians and the Contest for the American Coast (Yale University Press, 2015), זכה בפרס בנקרופט לתולדות אמריקה. השני, Squanto: A Native Odyssey (Yale University Press, 2024), זכה בפרס PROSE לביוגרפיה. הוא כותב על הים: איך ילידים ואירופאים נפגשו על המים, התחרו זה בזה ועבדו זה לצד זה, ואיך החוף עצמו עיצב את אמריקה הקולוניאלית.

ועדת השיפוט של פרס דן דוד שיבחה את ליפמן ”על גישתו רבת הדמיון לתולדות אמריקה בראשית העת החדשה, וציינה כיצד הוא מנווט בין שתיקות עמוקות בארכיון ומשיב את קולותיהם של הילידים, בשילוב ייחודי של ביוגרפיה יצירתית והיסטוריה סביבתית.”

הסרט

במשך כארבעים שנה ניסו המתיישבים בצפון-מזרח להקים ענף של ציד לווייתנים מן החוף, ונכשלו. ההולנדים הקימו תחנה במפרץ דלאוור ב-1634, ובתוך ארבעה חודשים פגעו בשבעה-עשר לווייתנים. עשרה מהם נמלטו. מיזמים אנגליים בקונטיקט ובלונג איילנד הכריזו שהם יוצאים לצוד, ולא הפיקו אפילו טיפת שמן. ואז, בסוף שנות השישים של המאה ה-17, החביות בלונג איילנד התמלאו פתאום. מה השתנה? המתיישבים התחילו לעבוד עם שכניהם, בני המונטוקט, הקורצ'וג והשינקוק.

ציד בים דרש ידע על נתיבי הנדידה ועל אזורי ההזנה, סבלנות לחכות עד שהלווייתן יעלה אל פני המים, ביטחון להוציא סירה קטנה אל הים דרך הגלים, יכולת למצוא את היבשה בלי מכשירי ניווט, וכוח לחתור הביתה עם הפגר. כל אלה היו מאז ומעולם הצד החזק של יורדי הים הילידים, ונקודת התורפה של הימאים האירופאים. הסרט עוסק בעבודה משותפת: כל צד הביא איתו משהו שלא היה לצד השני, ואף אחד מהם לא היה יכול לעשות את זה לבד.

כל מה שבסרט צויר מתוך המקורות שמוצגים בעמוד הזה, המפות ואיורי התקופה, אחד לאחד.

חומר המקור
איור היסטורי שמשווה בין קאנו של הילידים לבין סירת ציד קולוניאלית בנויה מקרשים
קאנו של הילידים וסירת ציד קולוניאלית. שתי מסורות של בניית סירות, על אותם מים. האנגלים וההולנדים הגיעו עם צלצלי ברזל, עם סירות רחבות מקרשים ועם משוטים טובים. יורדי הים הילידים בחוף הצפון-מזרחי הביאו את מה שלבאים החדשים לא היה: הידע איך להשתמש בכל זה.
מה עשינו איתו
פריים מהסרט: שני צוותים בצללית, בשתי סירות זו לצד זו, על מים כחולים מסוגננים
שני צוותים, ציד אחד. העמדנו את הסירות זו לצד זו, ואף אחת מהן לא עומדת בקדמת הפריים. בקומפוזיציה הזאת נמצא כל הטיעון של הסרט. ציד הלווייתנים מן החוף באמריקה לא היה המצאה קולוניאלית שנשענה על כוח הזרוע של הילידים. הוא היה יצירה משותפת של שתי קהילות ימאים חופפות.
חומר המקור
הדפס היסטורי של ציד לווייתנים מן החוף: לווייתן שנגרר אל החול ומבותר שם
ציד מן החוף, על החול. הענף כולו פעל מקו החוף. הצוותים יצאו אל הים דרך הגלים, ואת הפגר גררו בחזרה אל החול, שם ביתרו אותו והתיכו את השומן לשמן.
מה עשינו איתו
פריים מהסרט: ילידים ומתיישבים עובדים יחד סביב לווייתן על החוף, בין מדורות וחביות
החוף בשעת עבודה. מדורות, חביות, סירות שנמשכו אל החול, ושתי הקהילות עובדות על אותו פגר. את הדמויות השארנו קטנות ואת העבודה גדולה.
חומר המקור
מפה היסטורית של החוף הצפון-מזרחי של אמריקה, עם פרטים על ציד הלווייתנים
החוף, כפי שהמתיישבים מיפו אותו. תיעוד של קו החוף כפי שהבאים החדשים הבינו אותו. וגם תזכורת לכך שהרבה ממה שהיה חשוב בים לא הגיע אף פעם אל המפות שלהם.
מה עשינו איתו
פריים מהסרט: צוות בקאנו חוצה מפה מסוגננת עם שושנת רוחות
לנווט לפי מה שאין במפה. הצוות חוצה את המפה, ולא שט לאורכה. לאן נודדים הלווייתנים, איך מוצאים יבשה בערפל: הידע הזה לא נכתב במפות. הוא היה שמור אצל האנשים שהמפות משאירות בחוץ.
סרטי דן דוד

בכל שנה הקרן בוחרת יחד עם הזוכים את נושא הסרט שייעשה לכבודם, ואנחנו הופכים אותו לתסריט, לתמונות ולתנועה. הזוכים רואים את הסרט בפעם הראשונה בערב הענקת הפרס, על המסך הגדול, באולם מלא אנשים שבאו לכבד אותם. אחר כך הסרטים עולים לרשתות ולאתר הקרן: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין ועוד, לצד נימוקי הוועדה והראיונות עם הזוכים. יש זוכים שמקרינים את הסרט לסטודנטים שלהם, כדי להראות להם במה הם עוסקים.

צרו קשר

יש לכם פרס שמחכה לסרט כזה?

ספרו לנו ←